המדע מאחורי זיכרון+

בנינו את המערכת על עקרונות עם עשרות שנות מחקר מאחוריהם — ואנחנו מאמינים שיושרה היא חלק מהמוצר. הנה מה שהמדע יודע, כולל מה שעדיין נחקר.

חזרה מרווחת

רוב השכחה מתרחשת ביממה הראשונה אחרי הלמידה. פיזור התרגול על פני ימים — במקום ריכוזו במפגש אחד — הוא מהאפקטים המשוכפלים ביותר במדעי הלמידה, והוא הלב של מנוע החזרות שלנו: כל תרגיל חוזר בדיוק לפני שהוא נשכח.

Cepeda et al., Psychological Bulletin (2006) — מטא־אנליזה של 254 מחקרים על תרגול מפוזר

שליפה פעילה

המאמץ להיזכר מחזק את הזיכרון יותר מקריאה חוזרת של אותו חומר — ממצא שחוזר בעקביות בעשרות ניסויים. לכן כל אימון אצלנו מסתיים בבדיקת שליפה ללא רמזים וללא עזרה.

Roediger & Karpicke, Psychological Science (2006); Rowland, Psychological Bulletin (2014) — מטא־אנליזה של אפקט הבחינה

לימוד טכניקות, לא רק משחקים

אימון אסטרטגיות זיכרון משפר ביצועים אצל מבוגרים, עם עדויות לשימור ארוך טווח: במחקר ACTIVE, על יותר מ־2,800 משתתפים בני 65 ומעלה, נמדדו השפעות גם עשור אחרי האימון. ובמחקר על ארמון הזיכרון, שישה שבועות של תרגול אצל מתחילים יצרו שיפור עמיד ושינויים מוחיים מדידים.

Verhaeghen et al. (1992); Rebok et al., J Am Geriatr Soc (2014) — ACTIVE; Dresler et al., Neuron (2017)

מפגשים קצרים, בתדירות נכונה

מטא־אנליזה של 52 ניסויים מבוקרים מצאה שאימון קוגניטיבי ממוחשב משפר ביצועים אצל מבוגרים בריאים — ושמפגשים קצרים משלושים דקות יעילים יותר מארוכים. לכן האימון שלנו נמשך 10–20 דקות, כל יום או יום כן–יום לא.

Lampit, Hallock & Valenzuela, PLOS Medicine (2014)

מהשיעור אל התרגול — מיד

טכניקת זיכרון נטמעת כשמיישמים אותה בסמוך ללימוד, על משימה מתאימה. לכן אצלנו התרגיל הראשון בכל אימון מיישם בדיוק את הטכניקה שנלמדה רגע קודם — עם תזכורת אסטרטגיה על המסך — במקום להשאיר את השיעור תיאורטי.

Verhaeghen, Marcoen & Goossens (1992) — מטא־אנליזה של אימון מנמוניקה במבוגרים

זיכרון עתידי — לזכור לבצע

התלונה הנפוצה ביותר ביום־יום היא לא לשכוח מידע, אלא לשכוח לעשות: לקחת תרופה, לכבות את הגז, למסור הודעה. לכן שילבנו בכל אימון משימת זיכרון עתידי אמיתית — כוונה שנשתלת בתחילת האימון ונבדקת בסופו, בלי תזכורת — בפורמט המחקרי המקובל לאימון היכולת הזאת.

Einstein & McDaniel, Journal of Experimental Psychology (1990) — פרדיגמת הזיכרון העתידי מבוסס־האירוע

ומה עדיין לא הוכח? חשוב לנו לומר גם את זה

שיפור במטלות המאומנות — מוכח היטב. "העברה רחוקה" ליכולות כלליות אחרות עדיין נחקרת ושנויה במחלוקת (Simons et al., Psychological Science in the Public Interest, 2016). זו בדיוק הסיבה שזיכרון+ מאמן ישירות את משימות היום־יום — שמות ופנים, רשימות, פרטי שיחה — כך שהשיפור נבנה במקום שבו הוא נחוץ. ולא פחות חשוב: המערכת אינה כלי רפואי, אינה מאבחנת ואינה מטפלת או מונעת מחלה.

וההוכחה הכי טובה?

ההתקדמות שלך עצמך. מבחן הסטטוס, ציוני השליטה והדוח החודשי מודדים את השינוי שלך מול נקודת ההתחלה שלך בלבד — בלי השוואות לאף אחד אחר.

המערכת מיועדת לאימון מיומנויות זיכרון, קשב וחשיבה. היא אינה כלי רפואי, אינה מבצעת אבחון ואינה מחליפה ייעוץ, בדיקה או טיפול של איש מקצוע. אנשים לאחר אירוע רפואי או בעלי מצב רפואי קיים מתבקשים להתייעץ עם איש מקצוע לפני השימוש.

להדגמה קצרה